יִפְתָּח — בֶּן הַפִּלֶגֶשׁ הַמְגֹרָשׁ

יִפְתָּח הוּא בֶּן גִּלְעָד מֵאִשָּׁה זוֹנָה — וְאֶחָיו גֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ: ״לֹא תִּנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ, כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה״. הוּא בּוֹרֵחַ לְאֶרֶץ טוֹב — וְשָׁם מִתְקַבְּצִים אֵלָיו אֲנָשִׁים רֵיקִים. כְּשֶׁבְּנֵי עַמּוֹן מְאַיְּמִים עַל גִּלְעָד — זִקְנֵי גִּלְעָד בָּאִים אֵלָיו לְהָשִׁיב אוֹתוֹ.

הַמּוֹפֶת — מֵהַדְחָיָה לְרֹאשׁ

הַמַּעֲבָר דְּרָמָטִי: אֶחָיו שֶׁגֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ — עַכְשָׁו זִקְנֵי גִּלְעָד מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לָשׁוּב. יִפְתָּח מַזְכִּיר לָהֶם: ״הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי?״ — אַךְ מַסְכִּים בְּתְנַאי: אִם יִנַּצֵּחַ יִהְיֶה לְרֹאשׁ. מוֹטִיב חוֹזֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים: הַגִּבּוֹר שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֶה — הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָקוּק לוֹ.

מַדּוּעַ גֵּרְשׁוּ אֶחֵי יִפְתָּח אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת?

הַנֶּדֶר — מַה שֶׁיֵּצֵא

לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה יִפְתָּח נוֹדֵר: ״אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם... וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה״. הוּא מְנַצֵּחַ — וּמִי שֶׁיּוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ הִיא בִּתּוֹ הַיְּחִידָה, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.

הַבַּת — בְּכִי עַל הֶהָרִים

הַבַּת שׁוֹמַעַת אֶת הַנֶּדֶר — וּמַסְכִּימָה: ״אָבִי, פָּצִיתָ פִיךָ אֶל ה׳, עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ״. הִיא מְבַקֶּשֶׁת רַק חֹדְשַׁיִם לִבְכּוֹת עַל בְּתוּלֶיהָ בֶּהָרִים עִם רֵעוֹתֶיהָ — וְיִפְתָּח נוֹתֵן לָהּ. הַסִּפּוּר נִגְמָר בְּאֻמְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקוֹנְנוֹת עָלֶיהָ אַרְבָּעָה יָמִים בְּשָׁנָה.

מַה בִּקְּשָׁה בַּת יִפְתָּח לְפָנֶיהָ שֶׁנִּקַּיֵּם הַנֶּדֶר?

הַנֶּדֶר ״וְהָיָה הַיּוֹצֵא... וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה״ — בְּאֵיזֶה פֶּרֶק?