מִשְׁתֵּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְסֵרוּב וַשְׁתִּי

הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמּוֹלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה רַב בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, ״כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן״, הוּא מְצַוֶּה לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְהַרְאוֹת אֶת יָפְיָהּ. הִיא מְסָרֶבֶת לָבוֹא, וְהַמֶּלֶךְ — בַּעֲצַת יוֹעֲצָיו — מַדִּיחַ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לִמְרִי שֶׁל נָשִׁים.

אֶסְתֵּר נִבְחֶרֶת וּמַסְתִּירָה אֶת עַמָּהּ

לְאַחַר חִפּוּשׂ אַחַר מַלְכָּה חֲדָשָׁה נִלְקַחַת אֶסְתֵּר, יְתוֹמָה יְהוּדִיָּה שֶׁגִּדֵּל מָרְדֳּכַי דּוֹדָהּ, אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ. הִיא מוֹצֵאת חֵן וְנִמְלֶכֶת תַּחַת וַשְׁתִּי. עַל פִּי צַו מָרְדֳּכַי — ״לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ״. זֶהוּ צִיר מֶרְכָּזִי בַּמְּגִלָּה: זֶהוּתָהּ הַיְּהוּדִית נִשְׁמֶרֶת בַּסֵּתֶר עַד הָרֶגַע הַמַּכְרִיעַ.

מָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַפְּרָט ״לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ״ בְּעֲלִילַת הַמְּגִלָּה?

וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע

הַמֶּלֶךְ מְרוֹמֵם אֶת הָמָן הָאֲגָגִי וּמְצַוֶּה שֶׁכֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. אַךְ ״מָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה״. הַסֵּרוּב מְמַלֵּא אֶת הָמָן חֵמָה, וּמִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁמָּרְדֳּכַי יְהוּדִי, אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בּוֹ אֶלָּא מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. הוּא מַפִּיל ״פּוּר הוּא הַגּוֹרָל״ לִקְבֹּעַ אֶת מוֹעֵד הַמַּעֲשֶׂה.

גְּזֵרַת הַהַשְׁמָדָה

הָמָן מְשַׁכְנֵעַ אֶת הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא צַו: ״לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד״. סְפָרִים נִשְׁלָחִים לְכָל מְדִינוֹת הַמַּלְכוּת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. מָרְדֳּכַי קוֹרֵעַ בְּגָדָיו, לוֹבֵשׁ שַׂק, וְזוֹעֵק בְּתוֹךְ הָעִיר.

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת

מָרְדֳּכַי מְבַקֵּשׁ מֵאֶסְתֵּר לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְהִתְחַנֵּן עַל עַמָּהּ. אֶסְתֵּר חוֹשֶׁשֶׁת — הַבָּא אֶל הַמֶּלֶךְ בְּלִי שֶׁנִּקְרָא דִּינוֹ מָוֶת. מָרְדֳּכַי מֵשִׁיב בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה וְאַחֲרָיוּת: ״כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר... וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת״.

מָה מְבַקֵּשׁ מָרְדֳּכַי לְהַשְׁמִיעַ לְאֶסְתֵּר בַּמִּלִּים ״וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת״?

נְפִילַת הָמָן

וְנַהֲפוֹךְ הוּא

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ קִוּוּ אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלֹט בָּהֶם הִתְהַפֵּךְ: ״וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם״. מָרְדֳּכַי מִתְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְהַיְּהוּדִים נִצּוֹלִים. לְזֵכֶר הַהַצָּלָה נִקְבָּעִים יְמֵי הַפּוּרִים — ״יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים״.

כֵּיצַד מְבַטֵּא הַבִּטּוּי ״וְנַהֲפוֹךְ הוּא״ אֶת הָרַעְיוֹן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַמְּגִלָּה?

הַמִּלִּים ״וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת״ — מִי אֲמָרָן וּלְמִי?