אִישׁ תָּם וְיָשָׁר — אִיּוֹב

אִיּוֹב מוּצָג כְּאִישׁ שָׁלֵם בְּמוּסָר: ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״. אַךְ הַשָּׂטָן מַעֲלֶה שְׁאֵלָה לִפְנֵי ה׳: ״הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?״ — הַאִם אִיּוֹב צַדִּיק מֵאַהֲבָה, אוֹ רַק כֵּן שֶׁמָּצָא? ה׳ מַרְשֶׁה לְהַשָּׂטָן לְנַסּוֹת אֶת אִיּוֹב. הָרִיב הַשָּׁמַיְמִי עַל אֲמִתּוּת הַצִּדְקָה מַשְׁלִישׁ אֶת סֵפֶר אִיּוֹב כֻּלּוֹ.

ה׳ נָתַן וַה׳ לָקַח

בְּסֵפֶר אִיּוֹב מְגִיעוֹת מַכּוֹת אַחַת אַחַר אַחַת: מִקְנֶה אָבֵד, בָּנִים מֵתִים, גּוּפוֹ מְכֻסֶּה שְׁחִין. תְּגוּבַת אִיּוֹב לְאֵבֶל: ״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח, יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״ — אַחַת הַתְּגוּבוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בְּכָל הַמִּקְרָא. אִשְׁתּוֹ מַצִּיעָה לוֹ לְקַלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְלָמוּת; הוּא מֵשִׁיב: ״גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?״.

חֶרְפַּת אֵלִיפַז — הַטַּעֲנָה הַמִּסּוֹרְתִּית

שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב (אֱלִיפַז, בִּלְדַּד, צוֹפַר) מְנַסִּים לְהַסְבִּיר אֶת סִבְלוֹ: הוּא חָטָא, לְכֵן סוֹבֵל. אֱלִיפַז שׁוֹאֵל: ״הֲיִסְכַּן לֵאלוֹהַּ גָּבֶר?״ — כְּלוֹמַר, רַק הָחֹטֵא סוֹבֵל. אִיּוֹב דּוֹחֶה זֹאת: הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא חָטָא. הַסֵּפֶר שׁוֹבֵר אֶת הַדּוֹגְמָה ״יִסּוּרִים = חֵטְא״ שֶׁמָּסוֹרֶת הַחָכְמָה הַמִּסּוֹרְתִּית לִמְּדָה.

מַהִי הַשְּׁאֵלָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁסֵּפֶר אִיּוֹב שׁוֹבֵר?

אַיֵּה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ

לְאַחַר עֶשְׂרָה פְּרָקִים שֶׁל וִיכּוּחִים, ה׳ עוֹנֶה לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה — לֹא בְּהֶסְבֵּר, אֶלָּא בְּשֶׁטֶף שְׁאֵלוֹת: ״אַיֵּה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הֲגַד אִם יָדַעְתָּ בִינָה. מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע?״. ה׳ אֵינוֹ מַסְבִּיר אֶת הַסֵּבֶל — הוּא מְגַלֶּה אֶת נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה, עֶצֶם עֹמֶק מָה שֶׁאֵין לָאָדָם אֶלָּא לְהִתְפַּעֵל.

תְּשׁוּבַת אִיּוֹב — יָדַעְתִּי כִּי תוּכָל

לְאַחַר שֶׁה׳ דִּבֵּר, אִיּוֹב עוֹנֶה בְּהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ הֲבָסָה: ״יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל... לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין, נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע״. הוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת טַעֲנַת הָרֵעִים שֶׁחָטָא — אֶלָּא מַכִּיר שֶׁמֵּעֵבֶר לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלּוֹ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. ה׳ אַחַר כָּךְ מוֹכִיחַ אֶת הָרֵעִים שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ אֱמֶת כְּאִיּוֹב.

כֵּיצַד עוֹנֶה ה׳ לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה?

הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל

קֹהֶלֶת פּוֹתֵחַ בְּצָלִיל חַד: ״הֶבֶל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל״. ״הֶבֶל״ פֵּרוּשׁוֹ: אֶד, עָשָׁן, הֲבִיל — מַשֶּׁהוּ קַלִּיל וְחוֹלֵף בְּרֶגַע. הַחַכָּם בּוֹחֵן חָכְמָה, עֹשֶׁר, הַנָּאוֹת — וּמַגִּיעַ לְאוֹתָהּ מַסְקָנָה: כֻּלָּם הֶבֶל. לֹא בֵּיאוּשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ חָכְמָה — הַחַיִּים קְצָרִים וְאֵי-יָדִיעַ גָּדוֹל מִמְּנוּ.

דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא

קֹהֶלֶת מְתָאֵר אֶת חֲסַר הַמַּשְׁמָעוּת הַלִּכְאוֹרִי שֶׁל הָרִצְפוּף: ״דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמֶדֶת... אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. אַחַר כָּךְ (ב, א–יא) הוּא מְסַפֵּר שֶׁנִּסָּה עֹשֶׁר, בִּנְיָן, פַּרְדֵּסִים, שִׁיר, יַיִן — ״וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ״. מַסְקָנָתוֹ: שִׂמְחוּ בְּחֶלְקְכֶם, אִכְלוּ וּשְׁתוּ וּשְׂמְחוּ — כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא.

מָה מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה ״הֶבֶל״ בְּקֹהֶלֶת?

״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקַח, יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״ — מֵאֵיזֶה סֵפֶר?