תָּמָר — עָמְדָה עַל זְכוּתָהּ

תָּמָר, כַּלָּתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, נִשְׁאֲרָה אַלְמָנָה כַּשֶּׁמֵּתוּ שְׁנֵי בָּנָיו. יְהוּדָה לֹא נָתַן לָהּ אֶת שֵׁלָה, בְּנוֹ הַשְּׁלִישִׁי, לְנִשּׂוּאִין — בְּנִגּוּד לְחוֹק הַיִּבּוּם. תָּמָר פּוֹעֶלֶת בְּעַצְמָהּ: הִתְחַפְּשָׂה לְזוֹנָה, יָשְׁבָה בַּדֶּרֶךְ, וּפָגְשָׁה אֶת יְהוּדָה. לְיֶדֶהּ חֲפָצִים מֵאִתּוֹ כְּעֵרָבוֹן — חוֹתֶמֶת, פָּתִיל, מַטֶּה. כְּשֶׁנוֹדַע שֶׁהִיא הָרָה, יְהוּדָה דּוֹרֵשׁ לְהוֹצִיאָהּ לִשְׂרֵפָה — אַךְ הִיא שׁוֹלֶחֶת לוֹ אֶת הַחֲפָצִים.

צָדְקָה מִמֶּנִּי

יְהוּדָה מַכִּיר בְּחֲפָצָיו וּמוֹדֶה: ״צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי״. ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״ — הִיא יוֹתֵר צוֹדֶקֶת מִמֶּנִּי. יְהוּדָה לֹא נֶחְשָׂף כְּחוֹטֵא אֶלָּא כְּאִישׁ שֶׁלֹּא עָמַד בִּמְחוּיָּבוּתוֹ. תָּמָר נִצְּחָה לֹא בְּכֹחָהּ אֶלָּא בַּחֻקָּהּ — וְנִצְּחָה בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינָהּ נִפְגַּמַת.

מַדּוּעַ פָּעֲלָה תָּמָר כְּפִי שֶׁפָּעֲלָה?

רִצְפָּה בַּת אַיָּה

בְּמִשְׁפַּט דָּם גִּבְעוֹן, שִׁבְעָה מִבְּנֵי שָׁאוּל הוּצְאוּ לָהֹרֶג. רִצְפָּה בַּת אַיָּה — פִּילֶגֶשׁ שָׁאוּל — שָׂמָה שַׂק עַל הַצּוּר וְלֹא נָחָה מֵרֵאשִׁית הַקָּצִיר עַד נֶפֶל מַיִם מֵהַשָּׁמַיִם עֲלֵיהֶם. כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל הַגְּוִיּוֹת — מֵחַיּוֹת הַיּוֹם וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם בַּלַּיְלָה. מַעֲשָׂהּ נוֹדַע לְדָוִד — וְהוּא נוֹקֵט עַל פִּיו.

מֶה הִשִּׂיגָה רִצְפָּה בְּמַעֲשֵׂהּ לִשְׁמֹר עַל גּוּפוֹת בָּנֶיהָ?

הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה מִתְּקוֹעַ

יוֹאָב רוֹצֶה לְהָשִׁיב אֶת אַבְשָׁלוֹם הַגּוֹלֶה לְיְרוּשָׁלַיִם — אַךְ דָּוִד לֹא יְשַׂחְרֵר אוֹתוֹ. יוֹאָב שׁוֹלֵחַ אִשָּׁה חֲכָמָה מִתְּקוֹעַ עִם מָשָׁל: בְּנָהּ הָרַג אֶת אָחִיו, הַמִּשְׁפָּחָה דּוֹרֶשֶׁת אֶת דָּמוֹ. אִם יֵהָרֵג — תִּשָּׁאֵר בְּלִי יוֹרֵשׁ. הַמָּשָׁל מַגִּיעַ לַמֶּלֶךְ: הֲכֵן אַתָּה עוֹשֶׂה לְבֵיתְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי? דָּוִד מֵבִין שֶׁהַמָּשָׁל הוּא לְהַחֲזִיר אֶת אַבְשָׁלוֹם — וּמַסְכִּים.

מַה הָיָה תַּפְקִיד הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה מִתְּקוֹעַ בְּסִפּוּרָהּ?

״צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי״ — מִי אָמַר זֹאת וּבְאֵיזֶה הֶקְשֵׁר?