עָמוֹס — בּוֹקֵר וּבוֹלֵס שִׁקְמִים

עָמוֹס אֵינוֹ נָבִיא מִקְצוֹעִי וְלֹא בֶּן נָבִיא, אֶלָּא רוֹעֶה צֹאן וּמְגַדֵּל שִׁקְמִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ה׳ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וְשׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְהִנָּבֵא דַּוְקָא בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל (הַצָּפוֹן), בִּימֵי שִׂגְשׂוּג כַּלְכָּלִי שֶׁבּוֹ נִרְמְסוּ הַחַלָּשִׁים. שְׁלִיחוּתוֹ הִיא לְהַשְׁמִיעַ בִּקֹּרֶת חֶבְרָתִית חֲרִיפָה.

אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא

עָמוֹס מְתָאֵר אֶת הַנְּבוּאָה כִּכְפִיָּה שֶׁאֵין מִמֶּנָּה מִפְלָט: ״אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא? אֲדֹנָי ה׳ דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא?״. כְּשֵׁם שֶׁשַּׁאֲגַת הָאַרְיֵה מְעוֹרֶרֶת פַּחַד בְּאֹפֶן טִבְעִי, כָּךְ דְּבַר ה׳ מַכְרִיחַ אֶת הַנָּבִיא לְדַבֵּר. הַנְּבוּאָה אֵינָהּ רְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי שֶׁל עָמוֹס אֶלָּא חוֹבָה שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו.

מָה מַדְגִּישׁ עָמוֹס בְּתֵאוּר עַצְמוֹ כְּ״בוֹקֵר וּבוֹלֵס שִׁקְמִים״ וּבְמָשָׁל ״אַרְיֵה שָׁאָג״?

שְׁלֹשָׁה חֶזְיוֹנוֹת

מַשְׁמָעוּת הָאֲנָךְ

הָאֲנָךְ (חוּט מִשְׁקֹלֶת שֶׁבּוֹדֵק אִם קִיר יָשָׁר) הוּא דִּמּוּי לְמִדַּת הַדִּין: ה׳ בּוֹדֵק אֶת יִשְׂרָאֵל וּמוֹצֵא אוֹתָם ״עֲקֻמִּים״ מוּסָרִית. בִּשְׁנֵי הַחֶזְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים (אַרְבֶּה, אֵשׁ) פָּעַל עָמוֹס כְּמֵלִיץ יֹשֶׁר וְה׳ נִחַם, אַךְ בַּחֲזוֹן הָאֲנָךְ הַדִּין נֶחְרָץ — ״לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ״. הַמַּעֲבָר מְבַטֵּא שֶׁכִּלְתָה הַסַּבְלָנוּת.

מָה מְבַטֵּא הַמַּעֲבָר מִשְּׁנֵי הַחֶזְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים (אַרְבֶּה, אֵשׁ) אֶל חֲזוֹן הָאֲנָךְ?

אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל מְגָרֵשׁ אֶת עָמוֹס

אֲמַצְיָה, כֹּהֵן הַמִּקְדָּשׁ הַמַּמְלַכְתִּי בְּבֵית אֵל, מַלְשִׁין עַל עָמוֹס לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וּמְנַסֶּה לְגָרְשׁוֹ: ״חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא. וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא, כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא״. הַכֹּהֵן הַמְּמַסֵּד מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁתִּיק אֶת הַבִּקֹּרֶת הַנְּבוּאִית בְּשֵׁם הָאִינְטֶרֶס הַשִּׁלְטוֹנִי.

תְּשׁוּבַת עָמוֹס

עָמוֹס אֵינוֹ נִרְתָּע. הוּא מַשִׁיב שֶׁאֵין הוּא מִתְפַּרְנֵס מִן הַנְּבוּאָה: ״לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה׳ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן, וַיֹּאמֶר אֵלַי ה׳ לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל״. שְׁלִיחוּתוֹ הִיא מֵה׳, לֹא מִשְּׂרָרַת אָדָם, וְלָכֵן אֵין אֲמַצְיָה יָכוֹל לְהַשְׁתִּיקוֹ.

מָה מְבַטֵּא הָעִמּוּת בֵּין עָמוֹס לַאֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל?

הַמִּלִּים ״חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה״ — מִי אֲמָרָן וּלְמִי?