בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ

דְּבַר ה׳ בָּא אֶל יִרְמְיָהוּ הַצָּעִיר בְּקוֹל קְרִיאָה אִישִׁי: ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ״. הַנְּבוּאָה אֵינָהּ בְּחִירָה אֶלָּא יִעוּד שֶׁקָּדַם לַלֵּדָה — מוֹטִיב הַחוֹזֵר אֵצֶל נְבִיאֵי הַשְּׁלִיחוּת.

הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי

יִרְמְיָהוּ נִרְתָּע מִן הַשְּׁלִיחוּת: ״אֲהָהּ אֲדֹנָי ה׳, הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי״. ה׳ מְחַזְּקוֹ — ״אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ״ — וְנוֹגֵעַ עַל פִּיו לִנְתֹן בּוֹ אֶת דְּבָרָיו. הַהִסּוּס וְהַחִזּוּק הֵם חֵלֶק מֵהֲדַפּוּס שֶׁל הַקְדָּשַׁת נָבִיא.

מַקֵּל שָׁקֵד וְהַסִּיר הַנָּפוּחַ

ה׳ מַרְאֶה לְיִרְמְיָהוּ שְׁנֵי מַרְאוֹת. הָרִאשׁוֹן: מַקֵּל שָׁקֵד — ״כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ״ (מִשְׂחַק מִלִּים: הַשָּׁקֵד הַמַּקְדִּים לִפְרֹחַ רוֹמֵז שֶׁה׳ מְמַהֵר לְקַיֵּם דְּבָרוֹ). הַשֵּׁנִי: סִיר נָפוּחַ שֶׁפָּנָיו מִצָּפוֹן — רֶמֶז לָרָעָה שֶׁתִּפָּתַח מִצָּפוֹן עַל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

מָה מְלַמֵּד מַרְאֵה ״מַקֵּל שָׁקֵד״ בְּעֵת הַקְדָּשַׁת יִרְמְיָהוּ?

אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים

יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחַ אֶת הָעָם בִּמְשַׁל מַיִם נוֹקֵב: ״כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם״. עֲזִיבַת ה׳, מְקוֹר חַיִּים נוֹבֵעַ, לְטוֹבַת אֱלִילִים חֲסְרֵי תּוֹעֶלֶת — כְּמוֹ הַחְלָפַת מַעְיָן בְּבוֹר סָדוּק שֶׁאֵינוֹ מַחְזִיק מַיִם.

הֵיכַל ה׳ — נְאוּם הַמִּקְדָּשׁ

בְּשַׁעַר בֵּית ה׳ מַשְׁמִיעַ יִרְמְיָהוּ אַזְהָרָה נֶגֶד בִּטָּחוֹן שָׁוְא בַּמִּקְדָּשׁ: ״אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵמָּה״. אֵין הַמִּקְדָּשׁ מֵגֵן בְּלִי תִּקּוּן מוּסָרִי: רַק אִם יֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיהֶם, יַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט וְלֹא יַעַשְׁקוּ — יִשְׁכֹּן ה׳ עִמָּם. פֻּלְחָן בְּלִי צֶדֶק הוּא ״דִּבְרֵי שֶׁקֶר״.

מָה תּוֹכֶן הַבִּקֹּרֶת שֶׁל יִרְמְיָהוּ בְּ״הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳״?

מִשְׁפַּט יִרְמְיָהוּ — ה׳ שְׁלָחַנִי

לְאַחַר שֶׁנִּבָּא עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת וְהָעִיר, תּוֹפְסִים אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְדוֹרְשִׁים אֶת מוֹתוֹ: ״מוֹת תָּמוּת״. יִרְמְיָהוּ אֵינוֹ נִרְתָּע וְעוֹמֵד עַל אֲמִתּוּת שְׁלִיחוּתוֹ: ״ה׳ שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם״. הַנָּבִיא הָאֲמִתִּי מוֹסֵר אֶת דְּבַר ה׳ גַּם בְּסַכָּנַת נֶפֶשׁ.

יִרְמְיָהוּ מוּל חֲנַנְיָה — מוֹטוֹת הָעֹל

יִרְמְיָהוּ נוֹשֵׂא עַל צַוָּארוֹ עֹל עֵץ, אוֹת לְכִנְעָה תַּחַת בָּבֶל. הַנָּבִיא חֲנַנְיָה מַבְטִיחַ נְבוּאַת נֶחָמָה כּוֹזֶבֶת — שֶׁבְּתוֹךְ שְׁנָתַיִם יִשָּׁבֵר עֹל בָּבֶל — וְשׁוֹבֵר אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָהוּ. יִרְמְיָהוּ מֵשִׁיב שֶׁתַּחַת עֹל הָעֵץ יָבוֹא עֹל בַּרְזֶל, וְחֲנַנְיָה — נְבִיא שֶׁקֶר — יָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. כָּךְ מִתְבַּהֵר הַהֶבְדֵּל בֵּין נְבִיא אֱמֶת לִנְבִיא שֶׁקֶר.

נְבוּאַת נֶחָמָה — וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם

לְצַד הַתּוֹכֵחָה נוֹשֵׂא יִרְמְיָהוּ גַּם נְבוּאַת נֶחָמָה. הוּא מְתָאֵר אֶת רָחֵל הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְה׳ מְנַחֵם: ״מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי... וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם״. וְעוֹד: ״אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד״. גַּם בְּעֵת חֻרְבָּן, הַנְּבוּאָה צוֹפָה שִׁיבָה וְהִתְחַדְּשׁוּת.

כֵּיצַד מַבְחִינָה פָּרָשַׁת חֲנַנְיָה בֵּין נְבִיא אֱמֶת לִנְבִיא שֶׁקֶר?

הַדִּמּוּי ״אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת... נִשְׁבָּרִים״ — בְּאֵיזֶה הֶקְשֵׁר נֶאֱמַר?